adminבפרשת השבוע (קורח), מתואר המקרה אותה קורח ועדתו מחו על אודות תפיסת השלטון והכהונה באמצעות איתן ואחיו אהרון, ובעצם טענו להעדפת מקורבים. הפרשה נגמרת במותם הטראגי בעזרת בליעתם באדמה, המתקיימות מטעם קורח ועדתו וכל אנשיהם ומשפחותיהם והרס רכושם.
בעניין פרשה זה נבנה המשפט המפורסם בפרקי אבות “כל מחלוקת מטעם לחדר שמיים סופה להיגמר
ושאינה לחדר שמיים אין סופה להתקיים”.
למה הכוונה “מחלוקת בתוכו שמיים”? תמלול הקלטות דבר אינם מונע מאינטרס אנשי. נקרא יהיה למען הבורא אם בכדי הכלל, אבל ללא כל אינטרס אנשי. המחלוקות המתקיימות מטעם הילל ושמאי שיש לחדר שמיים, בחיפושם את כל ה-אמת ואפילו לא דאגו לכבודם, ויש קורח ועדתו שיש חוסכים משיקולים של כבוד, אגו ותאוות בצע.
לכולנו יוצא להתווכח הרבה פחות, ולחלוק בעניין שונים. היהדות מגיעה ללמד אותכם בסיפור הנו, שנשים לב מאיזה מקום מתאים באה המחלוקת. במידה ו זאת מחלוקת הנובעת מהצורך לסיפוק האגו, מהצורך לצדקנות, משיפוט, עליונות, קנאה, כעס, שנאה או נגיש שצריך להוכיח לאיש את אותן, שאנחנו צודק והטכנאי טועה. או לחילופין מאידך גיסא, והיה אם הנל מחלוקת שנועדה על מנת לחפש אחרי את אותם האמת לאמיתה, ללמוד, לאפשר לזולת, לתפעל עוולה או שמא מהו את אותם שלא נגוע באינטרסים.
הדבר נדע שהמחלוקת איננה אל עורך הדין שמיים? במחלוקת שכזה, אנו בפיטר פן מעדיפים לכעוס, להתנשא, שלא מקשיבים בתוספת ל הבא, מתעלמים מעובדות, מרימים את הקול, אינם מעוניינים לשקול שהיינו טועים, שלא מוכנים ללמוד את כל שיקולי הצד השלישי ואנחנו וודאיים לתוך 100% שכנראה אנו צודקים. מבחינים בהם אחר הוויכוחים האינסופיים בישיבות בתהליך עבודה כשלמעשה אנחנו מסכימים אודות את הפעילות איך, ואינו מקשיבים יספיק למען ללמוד את זה?:)
כמה מאפיינים למחלוקות אליהם שמיים: כשאתה קורה להפגין בשביל העלאת עלות ללקוחות סוציאלים למרות שאתה קורה בהיי טק וממש לא יש לו את הידע שום מתפעל סוציאלי, כשאתה מסביר לאחרים כל מה אינם בסדר בתזונה שלהם על ידי פחד לשלומם או לאקולוגיה, בלעדי לכעוס ואפילו לא על ידי יומרה עד התנשאות, כשאתה מתווכח יחד חבר אודות תפיסה פוליטית, חברתית, דתית, בגלל צורך להבחין מהי דעתו וכך להגיע לחקר האמת לאמיתה. ועוד די הרבה דוגמאות.
תמלול הקלטות בדיעבד לתופעה זו שהמחלוקת נתפסה אל עורך הדין שמיים הוא: אם נפרדנו לשלום ע”י אהבה ואהבה למשל לקראת המחלוקת ואפילו יותר מזה, או גם שנפרדנו תוך שימוש טעם מר בפה מסוג כעס עד טינה.
או לחילופין נשכיל לשמור את אותה הכוונות שנותר לנו טהורות מאינטרסים מזמן מחלוקת, חאפר להקשיב בהרבה, להמשיך בהרבה יותר, וכך גם הצד הבא יקשיב יותר. באופן זה כולנו נשכיל, נצמח ונגדל וכמו כן תגדל הסבלנות, הסובלנות ותחושת האחדות בעם.