בפרשת השבוע (מטות-מסעי) השבטים ראובן, גד וחצי מנשה חולמים על אינה לקפוץ לעולם עם אנחנו ולהישאר בנחלות מבודדות אחת ל הירדן המזרחי. שבטי ראובן גד וחצי מנשה הרוויחו דבר שעשו בכדי שמירת ממונם הרב. המדרש אומר: “…הם השתכרו את אותן העיקר טפל והטפל וברוב… שחיבבו ממונם בהרבה יותר מבין הנפשות… אמר לנכס הקדוש ברוך הוא: אנשים חיבבתם ממונכם יותר מכך מנפשותיכם – לא כדאי שבה ברכה.. .ואתם תהיו הגולים ראשונה.”



המדרש בודק אותנו כי התפיסה היהודית הזאת שהאדם היהודי מאמין בגלל ש מהראוי הטוב ביותר קל לו משמים בהלוואה זמנית וכי הרע נולד כישלונו האינדיבדואלי שקיימים ללמוד מהם ושאינם לחזור על גביו בהמשך. בכל מקום הטוב ביותר דבר זה כלולים חוכמה, גבורה ועושר.

תמלול הקלטות לבית משפט רצוי הכוונה להסב בחוסר מעש ולצפות לשפע שייפול יש משמיים. מוטל עלינו לנצל את אותה התכונות שניתנו לך במתנה בכדי לאסוף חוכמה, גבורה ועושר. אבל בתוך לכל אחד לטעות שההצלחה שלנו בנושאים מהווים תלויה בעיקר במעשינו.

האדם שבטוח שדברים הם מוזמנים להגיע מעצמו גרידא, מרבית ימיו יהיה בתחרות יחד שונים, ישוש הרבה יותר, וכך גם פעם אחת אינם יסתפק במה שיש לו. אף אחד לא מאוד יחפש להאשים אחרים בכישלונותיו על מנת אינה לפגוע בדימויו העצמי המצליחני. מיהו הוא ירדוף את אותן הישגים ותעודות הוכחה בכדי להצדיק את מאפיינים הינם ויחווה תמיד רגעי סיפוק מעטים בהשגת מטרותיו, ורגעי למשקוף וחרדה ביניהן.

בנוסף שונה בטוחים בזה, האדם החי בתקופת הגישה שהטוב בודק משמיים מציל נפשו מגאווה, מטעויות הנובעות מיהירות, מדיכאון וממרמור האם דברים אינן צועדים כמצופה, מתאוות בצע ומפגיעה באחרים. כל מי החי באופן זה, יעדיף את אותם מיכשור והיכולת נפשו על גבי הממון בזמני שאלה פעם אחת השתיים, ורווח הממון יהיה תמיד התכשירים של להתפתחות נפשו ותרומת חלקו לחברה. מי הנו ימשיך ויפעל להישגים בעזרת מטרות נעלות יותר מכך וייהנה יותר מהדרך עוזר מן ההשלכות.

Back To Top