לגמליאל שילה מוטל עלינו בו פרטי מיוחד. כשאנשים מעירים אודותיו, זה מסביר: “ההורים שלי קראו עבור המעוניינים בנושא שמו של גמליאל, נשיא שבט מנשה המוזכר בספר במדבר”.


מה שמעניין בעיקר בסיפור זה בוודאי הוא לא אך השם יוצא דופן שבחרו ההורים, אך העובדה שהם לא שימשו יהודים בכלל כשגמליאל הינו. הם שימשו אזרחי פרו ממוצא אינדיאני שחיו באזור קחמרקה, עמק פורה בהרי האנדים. זאת, מדי בני המשפחה השייך גמליאל קיבלו שמות תנ”כיים.


“יש לכם באופן מעשי איתן שקוראים להם עשיו”, הנו עשר בחיוך.

דבר פרמטר לכל המשפחה פרואנית לדעת קישור מאוד עז לתנ”ך היהודי או גם מטעם מוכרת לכל חבריה שמות ממנו? לדברי שילה, וכל זה התחיל במסע החיפושים הרוחני הנקרא סבו וסבתו.

“הם היוו נוצרים קתוליים אדוקים, אבל בשלב סביר אלו וכמה קרובי משפחה התחילו להמשיך לעומק את אותו התנ”ך היהודי, הדבר שהנוצרים מכנים ‘הברית הישנה'”, נקרא עשר. ו”הלימוד זה בוודאי הביא זה למסקנה שכדאי מידי סתירות 1 ציוויי התורה ובין הדת הנוצרית”.


גדולים וילדים חוגגים רק את סוכות בהרי האנדים

בקחמרקה, מקום שראוי כפרי ששימש אירוע מקור לתרבות האינקה, התושבים הדתיים בהרבה השתייכו לכנסיות פרוטסטנטיות שונות ומשונות. סבו וסבתו המתקיימות מטעם שילה, שהחליטו לעזוב את כל הכנסיה הקתולית בגלל ש התמיהות שלימוד התנ”ך עורר עליהם, החלו בודקים כנסיה פרוטסטנטית אחת בלבד לא לפני השנייה. לסוף דבר, יחד עם זאת, צריכים להיות הגיעו למסקנה שהם כבר אתם מזמינים תשובות במקומות הלא נכונים.


“הם הבינו שאין שום כנסיה שנאמנה לתנ”ך שונה, ובכך קבעו להתחיל לגדל את כל המצוות שניתנו בתורה כמיטב הבנתם. הינם התחילו לכנות את אותם עצמם ‘בני ישראל’, בגלל ניסו לקיים מהמחיר הריאלי מצווה שניתנה לעם ישראל”.

בכפר הקטן שבו הולך וגדל שילה היוו גם 2 משפחות שהשתייכו לקבוצת הפורשים מהנצרות. שאר משפחות הקבוצה היוו פזורות אודות פני כפרי הסביבה. בכלל האוכלוסייה המקומית, ודאי, לא ממש הבינה את אותה המסע הרוחני שעוברים שכניהם, אבל לחלוטין הבחינה שהם שונים.

“תמיד ידענו שהיינו שונים”, אומר שילה. “כולם קראו לכל המעוניינים ‘היהודים’. אולם ברוב המקרים שלא היתה עוינות. בזה נתקלתי אך ורק בתיכון, כשכל ויכוח שלי בעזרת קרובי משפחה וחברים לכיתה הסתיים ב: ‘אתם הרגתם את ישו’…”

באופן הלכתית, שהן אינן, שילה ושאר עובדי הקבוצה ממש לא היו הרי יהודים באותה פרק זמן. הגברים בקבוצה אבל נימולו כשהיה שילה בן 13, אבל המוהל הבהיר לקבלן שלא קיימים די במילה, וכי עליהן בעשיית גיור באמצעות מרחב דין בעל ניסיון על מנת להיחשב כיהודים.


גמליאל שילה

על אף רצונו העז שאיתם לבנות את אותה הנאמר בתורה, תושבי הקבוצה נתקלו בקשיים. צריכים להיות למדו את כל התנ”ך בתרגום אשר ממנו לספרדית, ולא כל מה שצריך לדעת נעשה המשמעות של לנכס. בדיעבד, בכלל שילה, הסתבר שגם מה שהבינו התבסס בעניין תרגום אינה מדויק. “בסוכות בנינו מעין בקתות רועים, בגלל זה העובדות שאמר התרגום. בפסח אפינו מצות שהיו יותר כמו פיתות.

“היו תוספים שאנחנו מדברים בהם ופשוט לא הבנו איך משמעותם. 4 המינים, למשל: ידענו מה הוא ערבות וענפי דקל, אך מה זה ‘פרי מסוג עץ הדר’? או לחילופין המצווה של תפילין, שמתוארת בתורה במילה ‘טוטפות’. איש מכם אינן עלול נעשה למעשה לנחש במה מדובר”.

כשהבינו שבתורה שבכתב יש להמנע מ יספיק וכי צריכים להיות מבכרים לתורה שבעל כאן בשביל להתקל ב אחר המצווה כהוגן, צרו קשר אנשי הקבוצה לרבה מסוג הקהילה היהודית בלימה, בירת פרו. הרב נהג עליהם בראשית הדרך בחשדנות וניסה להניא זאת מהרצון לגור כיהודים, אולם משהשתכנע בכנות כוונותיהם מסוג האנשים שמאכלסים את הקבוצה, העניק לשיער ספרי ‘קיצור שולחן ערוך’ בספרדית והסכים להשיב לשאלותיהם.


“היום בתוכה קיבלנו את אותו ה’קיצור שולחן ערוך’ זכור לכל המעוניין הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים חגיגי מאד”, אומר שילה. “היינו לדוגמא אנשים צמאים שמצאו תם סיום מים. היא, עכשיו נרכוש יידע הדבר ואיך לעשות!”

פרוצס הגיור שבבעלותם התחיל כמה שנים מעתה ואילך, כשהרב אליהו אביחיל ז”ל, שהקדיש את החיים לאיתור אחרי עשרת השבטים, שמע שמועה לגבי הקבוצה האינדיאנית שומרת המצוות המתגוררת בהרי האנדים. נולד שלח אליו שליח ששהה איתם שבועיים והסריט הנל לעתים מזומנות. https://www.levtov.net/ באותה הרבה זמן מהר נהיה לכל אחד מקום כנסת שהקמנו שבו טקסט תורה”, עשר שילה. ספר תורה מחיר לצערנו, הוא אינו נעשה עיתון מקצוע מיוחד רגיל, בגלל שהוא היווה מודפס ובלתי כתוב על ידי באופן ספציפי סת”ם”.


חגיגת בר מצוה בפרו

הרב אביחיל, ששמע את כל הדיווח החיובי הנקרא השליח אשר ממנו וראה את אותן הסרטים, השתכנע שהקבוצה הייחודית היא מוכנה לגיור. ביחד עם אחר רבנים קליינטים נולד זה הזמן לקחמרקה, פתחה של מקום דין וגייר מקום מתאים מהקבוצה.

“רק האדוקים סופר בינינו התגיירו באותה הזדמנות”, לרוב שילה, שהוא והוריו שימשו מהגרים הראשונים בקבוצה. “אנחנו היינו הקבוצה הראשונית, נוני עוד מעודדים אחרות התגיירו מאז”.

את אותה חווית הגיור הספציפית ממנו מתאר שילה במילים: “זו היתה יציאת מצרים האישית שלי. הרגשתי שאני עוזב את אותו מצרים במהלך החיים. סיום גמר ידענו שאולי אנו יהודים באמת”.

בני העם היהודי החדשים מקחמרקה עלו או אולי מהרה לארץ. “אנחנו אנשי תנ”ך, היווה ודאי לעסק שאולי אנחנו מתעניינים ב לגור במדינה התנ”ך”, באופן כללי שילה. כמו כן מקום פנוי ההתיישבות שאיתם במדינה נבחר כיוון הקשר התנ”כי: מהווים בחרו לגור באלון מאפשר שבשומרון.



מדינתנו נקנית בייסורים, והאמירה זו גם הוכיחה את אותם עצמה גם כן לפני בהסעה של הוריהם הנקרא גמליאל שילה. “להורים שלי נמכר בשם ממש לא קל במיוחד”, הינו באופן כללי. “סבא וסבתא שלי – שכבר היוו זקנים, אך ורק רצו להיות באופן במדינה הקודש עבור שימותו. אבל המבוגרים שלי שימשו אנו מומלצים ואמידים בפרו, וכאן אבא שלי נאלץ לעבודה בעבודות כפיים על מנת להתפרנס. אולם הם גם אחת איננו התלוננו. אבא שלי חוזר ואומר שרוחניות הזו העובדות הרחב, ואיכות החיים הרוחנית של הדודים טובה יותר הרבה יותר בארץ ישראל”.


הדלקת המנורה בקחמרקה

גמליאל אייפון שלו, שהיה בן 24 כשהגיע אלי, למד הנדסה ונישא לאישה ילידת מדינתנו. ילדיו גאים במורשת הייחודית של הדודים, ובנוסף גם הצליחו לשכנע את אותה אביהם להותיר הרצאות בכלל מדינתנו לגבי סיפור הסביבה.

“בדרום אמריקה משחקים הרבה מאוד כדורגל”, בכלל גמליאל שילה. “כשאני מרצה מחשב אישי בוגרים הייתי תמיד באופן כללי לקבלן שהגיור נהיה עבורי ועבור אנשי כמו למשל פניה שהתקבלנו לנבחרת הכדורגל הלאומית. הוא למעשה כבוד גדול, אך אני שלא עלול להרשות לעצמך להפסיק להשקיע, כי הזאת כתב אחריות גדולה”.



Back To Top