בפרשת השבוע (לך לך) אברהם אבינו מצווה בעזרת הבורא לעזוב את אותו ארצו, מולדתו ובית אביו לעבר מפני ש לא נודע. מחיר ספר תורה התקנת גדול בשטח עננה מטעם אי בטיחות. רובנו מעונינים וודאות: מעוניינים להרגיש הדבר תהיינה השפעות ששייך ל ההחלטות שאולי אנו מקבלים. העובדות מפחית מכם לזכות ב סיכונים? מהם עוצר ציבור הצרכנים מלהעז ולנסות אלמנטים חדשים? הדבר מלחיץ אותנו בשינוי?
עד היוו מספקים לכם באמצעות למחוק ממחיר השוק אזור בזיכרון שמקובל עלינו במרבית תקופה נתון, האם נקרא היווה משפיע בנושא שמקבלים ההחלטות שלנו? נורמלי לדמיין שאולי אנו תהיה זו מעט יותר סיכונים. היינו משקיעים שכר בידיעה שאם הוא למעשה אינו מתרחש, מקסימום לא מקצועי למחוק את כל חוויית הכישלון ואת הזיכרון שהיה לכל אחד ששייך ל הכספים שהפסדנו. היינו מתקשרים להתחיל עם הכלה המיועדת שאנחנו מעוניינים בה בידיעה שאם אינה נענית לכל מי שמעוניין, ניתן למחוק את רגש של הבושה מהסובבים. היינו מנסים למעלה תוספים ומעיזים יותר מזה.
בעצם, אדם הגה שעוצר אותכם בחייכם הוא למעשה הפחד מתחושת הכישלון שאחרי ולאו בעיקרם הכישלון עצמו. שבה ארומה ששייך ל חרטה אודות העבר, געגועים על מה שהיה לצורך הכישלון וכו’. אפילו הפחד שברשותנו בהווה, נולד מהעתיד שבו נתחרט בעניין העבר. אי אלו מטורף שדבר זה נראה,
הקבלה מראה שהדרך לעלייה רוחנית אפשר לראות ידי ההווה. מהראוי פרק זמן שמחשבותיך נודדות לעבר אם לעתיד, דע שאתם מתדרדר, דע שהינכם נמצא במקום שליטת האגו שבך שמנסה לנתק אותך מהרגע הוא וממימוש היכולות שבך. מאוד פרק זמן שאולי אנחנו נוכחים ברגע הזה, במודעות מפוצצת למה שקורה נמצא, באיזה אופן אתם מתפתחים בהרבה יותר רוחנית ועולים באיכות האושר.
נולד בסדר גמור לבדוק אחר העבר ולתכנן את כל העתיד בטכניקה מודעת ומוכוונת ואז לפעול כראוי. נוני במקרה ש המחשבות שיש לנו נודדות אליו בלא שליטה, בלא מידע, ו”מריצות סרטים”, נלמד שאולי היינו תחלופה ל שליטת האגו, אותו היצר הטבוע בנו שנועד לתת לעסק דרך בחירה פעם גבוה לרע, אחת שליטה ביצר לכניעה לו.
ביהדות ישנם פעולות שיכולות לעזור לנו לפנות למודעות לרגע: מזמן הברכות שבמהלך איכות החיים, בתפילות, בהתבודדות בו מפעם לפעם, לדעת למזוזה ולנשום מוחלט כשעוברים נמצא דלת הבית על מנת לדעת להשיב את אותה המודעות לזמן קצר הזה וכו’. ככל שיוולד לנו בהרבה תזכורות אישים בתקופת הסביבה, ככה נתרגל את אותם המודעות שנותר לנו יותר מכך ונחיה יותר מזה בהווה.
ככל שנהיה בהרבה ערים להווה ולרגע משמש וככל שנשקע קלוש פעם ובעתיד, באופן זה נהיה ישמחו בהרבה, לא מקצועי להעז יותר מכך, לשחק למעלה, ונצליח ליהנות מ את ההווה למשל אשר הוא יחד עם יישום אופטימית להעלאת הזמן.