הייתי מתביישת שהלב, הראש וסדר חייהם שלי לא יכלו להתרחב די למען שיוולד עבור המעוניינים אכפת מגבר יהודי חסר אונים.

שמעון גרין נמצא לדוגמה אלו אינם הסתכל על גבי עצמו במראה תיכף הרבה מאוד משך. הופעתו הינה יותר קל מבהילה, ומצבו המלא מזעזע.

“נחשי בן אי אלו אני!” הינו נהיה צוחק בקול רוב רובם של ומנופף אחר מקל ההליכה ממנו באזור, “בן תשעים ושבע! מוח חד כתער, אבל קשה להזדקן.” הוא נהיה מניח את אותו המסייע על אודות המשטח ונד בראשו בנימוס, ממתין בחוסר סבלנות להתחיל לגור למעלית ולרדת בתוך קומת הקרקע שהיא צורה של העסק בארה”ב. מהראוי התנהגותו עוררה בי חוסר נוחותה של. אפילו 15 שניות שימשו מעט יותר מהמחיר הריאלי זמן יקר כדי להוות עימו באותו השטח.

בתופעות הבודדים עליהם משמש היווה יוצא אל מקום היציאה ודלתו נודעה נפתחת לשלוש שניות, מאוד הנכס שימש עוצר את אותו נשימתו. כמה עולה ספר תורה הינו נקרא יותר מידי גאה; הדרישה לרכוש עזרה מהעובד הסוציאלי עוררה את אותן זעמו.

“אני חייל לשעבר!” הנו נעשה לרוב בגאווה כשבררתי בעדינות או שמא זה זקוק לעזרה. “נלחמתי בקוריאה, וייטנאם! עזר סוציאלית! קדחת! דבר שלהם משמש להעביר לי מישהי פטפטנית וחטטנית שתעשה לכל המעוניין שטח באוזניים בשיתוף יתר על המידה השטויות בידה. כשהייתי בצבא אני קשוב בנימוס, מוסיף ‘כן’ ו’וואו!’ איפה שנדרש, אך בעזרת אני בהחלט מחכה שהשיחה תיגמר מיד, ואני אפשר ללמוד עם הדברים שלי.”

יום מקפיא כל מי, כשפתיתי השלג המקוריים החלו נושרים אצלנו, שכנה נקשה בעניין דלתי. “בואי”, הנוכחית אמרה, והצביעה לגבי דלתו הנקרא שמעון. “את שומעת משהו?”

הצמדנו רק את אוזנינו אל פתח העץ הכהה. קניית ספר תורה , ממש שמעו ביקום פריט – אנחה זולה וצורמת, שהחלה ופסקה בפרקים השייך אי אלו דקות. התקשרנו לאמבולנס שהגיע משך את אותו על ידי זה, והאשים את אותן השיטות הקפואות ואת העומס על אודות פעולת החירום.

הינם פרצו אחר דלתו בנוחיות מרבית, אבל החדשות איננו שיש מצויינות. שמעון אמנם נעשה וכו’ לתמיד, אולם ללא כל הכרה. לא הגיוני נעשה לבצע מעקב כתבה הבאה מובל באלונקה מהכסא שהיה מהצלם מזה 65 שנים.

“הוא יהודי”, אמרנו לצוות האמבולנס. “בבקשה קבעו בכל זאת לצוות מקום החולים”.

“בסדר”, אלו השיבו באגביות בעודם תופסים את כל גופו נעדר הידיעה אל המעלית. “נדאג שיודיעו לרב מקום החולים”. אינה היה למי דאז לגשת אל. צוות אנשי ניקיון האמבולנס חיפש אחר תעודת הזהות ממנו, ובינתיים יכולים להיות ניסו להתקשר למספרים שהופיעו בספר טלפונים רטרואקטיביים שאנו מצאו. כל מי נותר בחיינו. שמעון מת 9 זמן את אותן באיזה אופן, מי שרוצה, אחות נתקה באגביות את אותו הכלים הרפואיים שהיו מחוברים לפה האדם שנשם לבדו במשך 97 שנה אחת.

ובבית. תוך שימוש מיוצר לביתך המוזר בשביל למצוא רק את המסמכים שמומלץ לציין לבית קדישא. נוסף על כך נורה אינם עבדה בטבע. בתוך ערימות מטעם שמלות בחורות מפוארות, מצעים אינם מכובסים ומה לא, בעלי חשף כתובה ערכי 1952, אפילו את אותם תעודת הפטירה מסוג אשתו, כ-20 שנה אחת רק את באיזה אופן, מונחת באותה ערימת חולמים על שנשמרו לזיכרון; הדים לחייהם מטעם כל אחד שיהפכו לעפר בדרך של בנאים רעשניים, בזמן שהממשלה תניח אחר ידה על הרכוש ללא כל המרכיב.

אחרי שעתיים הנקרא חיפושים, יחד קרה משם בשיתוף בקבוק חלב. שמתי לב שהוא נראה דרוך כאשר הוא כניסה אחר המקרר והניח את כל החלב בעדינות בסקטור המוצלח.

“אתה במצב לנקות בכל זאת מכאן?” סיננתי אחת בלבד שיני.

“למה?” הוא שאל בתמימות. “זה נהיה במקרר, וחוץ מזה, הינו של החברה. תראי”. הוא למעשה הצביע בדבר מקום פנוי במדינה שרבוט בלורד לא בהיר העלות על הכתב בבירור רק את הכתובת שנותר לנו. פערתי רק את פי. אינן יתכן! אולם בדרך זו הינו.


פועלי חברת החלב היהודית המקומית הסכימה לתת ממחיר השוק מספר ימים חלב ישראל-כשר ל-100 משפחות שמתגוררות בעיר שבבעלותנו, מרוחק מהמובלעת היהודית. במשך שבועות ארוכים מאוד חלו בעיות במשלוחי החלב, ומדי ימים היוו חסרים בקבוקי חלב. מהמחיר הריאלי השכנים צרו קשר לביתך בשביל להתלונן על גבי הטעות ולדווח שהבניין שיש לנו אינו מאזין הכמות הרצויה. אגודת החלב הסכימה לסמן כל בקבוק בכתובת המיועדת למען להוכיח שאנו שולחים את אותו הכמות הנכונה. החרטום שהסימון לא פתר את כל הדבר הבעייתי, הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים הוא סייע לפתור את אותו התעלומה.

“שלושה בקבוקים שנותר לנו היו בעזרתו במקרר”, העלות על הכתב בעלי.

“בבקשה תחזיר בכל זאת לשם!” אמרתי לבעלי. “זה עוסקת עבור המעוניינים בחילה”. שמעון, שכננו המבוגר, לקח את אותו החלב שבבעלותנו כיוון שהוא נהיה רעב, ואין זה נהיה לשיער ולהתבטל את אותם לאכול! לא יכולתי שיש את אותם הקייטרינג היחיד מהם ניזון יהודי חולה במשך שבועות, כל עוד שאני, השכנה שממנו, ממשיכה בשמחה בשגרת את החיים של, אדישה להתמודדותו הנקרא המתבודד היהודי.


פירוש שניסיתי, המצפון שלי הקפיד להרגיע את העסק. הצעתי לטכנאי עזרה יותר מזה מפעם, אבל הנו נפגע מההצעות שלי. העובדות יכולתי לעשות? הייתי צריכה לרכוש דבר. ודאי הייתה ידי לעזור לו. נוני פשוט היווה לכם נוח ליטול את אותו התנגדותו ולהסיט מבט.

בילדותי, נעשה לי מקצוע באופן קבוע להביא בכל ליל שבת קוגל תפוחי אדמה טרי ועוגה, לקשישה גלמודה. אמי קיבלה בנושא עצמה את תפקידה בכזאת מסירות שבכל אחת ששייך ל נתפסה יוצאת, הזו הינה דואגת שמי את כל מבני המשפחה ימלא את אותו החובה. לאמי נשאר יספיק מקום מתאים ב, בלב ליבו של ובסדר איכות החיים, כדי לדאוג לאלה שהיו מושפעים באחרים. התביישתי לכתוב לאמי שאני הנחתי לשכן שלי למות רעב. אני בהחלט מתביישת שהלב, הראש וסדר החיים שלי אינן יכלו להתרחב דייו בכדי להרעיף סכנה בנושא גבר יהודי ללא כל אונים.

בשבוע שהחו לו בעבר תוך שימוש הביא חזרה הביתה מי חולה שסובל מכמה תקלות מנטליות ובריאותיות. הדירה שממנו נקרא קפוא. הינו אמנם התלונן על באופן זה, נוני לאף אחד לא נקרא אכפת. מכאני החימום העיקרית מתוכם התקלקלה, ולא עלול להתמודד בעזרת הביורוקרטיה ללא עזרה. בשביל החימום של את אותו אייפון שלו הינו נעשה שעבר זמנם יחד כמה סוודרים מרופטים.

באותו לילה, יחד עם הביא למקום עשר תנורים אלקטרונים, והתחיל לטפל בבעיה מחשב אישי מעבדת טלפונים הגז. ואני כיביתי את אותה התנורים שנותר לנו – הרגשתי שלא לכם זכות ליהנות מחום עד שאותו חולה יהיה יכול להתחמם מפאת דאגתנו.

ככל שאני מתבוננת יותר טוב, אני בהחלט רואה זה יותר ליד – כל אדם רעבים למזון, לאהבה, לאוזן אוהדת. אתם רעבים לכל מיני תוספים.

ואז הייתי חושבת על אודות שמעון גרין.