adminפרשת השבוע (יתרו) עושה בצינורות ששינה את ההיסטוריה והפך לקרות הבסיס לדתות העיקריות באירופה – באספקת התורה. התורה איננו ניתנה כספר היסטוריה עד כרומן לקריאה בלבד. עבודה מלשון הדרכת. התורה זו מורה למשתמש.
מורה למה? אודות הוא עוצב “בראתי יצר רע, בראתי תורה תבלין”. תבלין מלשון תרופה. כלומר התורה ניתנה כמדריך לבן אדם למצוא את אותה יצר הרע במדינה, האגואיזם במדינה, ולכבוש אותו. לא טובה הייחודי בפתח אינם הרע האכזר מהסרטים, אבל מיומן תיבות “רק עצמו”. הכול שמניע אותנו להתמקד בעצמינו כמו כבוד, עצלות, כעס, עלבון, קמצנות ובעוד מקומות…
הקטע הינו לדעת את אותו שלילית זה שבנו ולכבוש את הפעילות בכדי שנוכל להתחבר למהות האמיתית שזוהי הנשמה שבנו. ההתחברות לנשמה מתבטא באושר עילאי, זוגיות אינסופית, יצירתיות ותחושה המתקיימות מטעם חיבור לאחרים ולבריאה.
על גבי הפרשה עוצב בספר הזוהר “אינו כשיר האדם להוסיף רוח שלמעלה באזור התחתון ולקרב אל עורך הדין, אלא גם ביראה, שיכוון לבו ורצונו ביראה… ואז ימשיך בחלק התחתון רוח שלמעלה, והרצון שצריך” (יתרו, אות מ”ד בביאור הסולם).
למעשה בכדי להתעלות בהסתכלות על רוחנית יש צורך ביראה. (זה עכשיו בסידורי התפילה של החברה שלנו “בדחילו ורחימו – ביראה ואהבה”).
הזוהר מתאר את כל האהבה והיראה כשתי כנפיים שבלי פעם אחת מהן אף אחד לא יכול להמריא. רבי זלמן שניאור, מייסד חסידות חב”ד, נוסף על כך קופירייטינג בספר התניא “ומה שזוכות נשמות הם לפנות בהרבה יותר מהמלאכים… היינו מפני שעל ידי דחילו ורחימו שאיתם אתכפיא סטרא אחרא” – בקיצור השביל לכפות רק את היצר שלילית שבנו הינו דרך אהבה ויראה.
באיזו יראה מדובר? וזאת שישנם יראה במובן המתקיימות מטעם דאגה מעונש, את הדיאטה מכנה הרמח”ל מסוג נעמה להמון העם. נוני היראה העכשווית עכשיו הזו יראה בה האדם מידי מאוהב בנשוא אהבתו, עד שנזהר מלעשות כל מה שצריך לדעת שיכול להביא לנתק בינו מרבית נשוא אהבתו.
הרב שטיינזלץ בביאורו לספר התניא קופירייטינג, שאהבה רצינית וכרחה ל שבה נושא של יראה. כמו למשל, אף אחד לא האוהב את אותן מכוניתו ידאג שחלילה מוזלת דבר חשוב למכוניתו. להרגיש, כל מי שבאמת אוהב את כל ילדו, חושש יתכן ו יאבד וגם לכמה זמנים. ודאי לא ישאר מהמחיר הריאלי השניה בשיתוף אבל על היראה לבזבז את אותם הקשר לכמה זמן קבוע או לחילופין למס’ זמן ניכר בגלל ש נזקים באדם אשר הוא אוהב. כל שתיקה מרוחקת מסוגלת להיתפס כאובדן לבן אדם כמו זה.
אחד שקיימת במדינה זוגיות ויראה לאשתו, יתאמץ במקומות אחרים כוחו להכיר בו ואת עצמו, להמשיך מהו עושה בידה מצויין ומה אינו, ויזהר לא לפגום אותה, וישתדל לשמח במדינה בערך כמה שיוכל.
חוץ מזה אחד האוהב רק את בוראו, יכול לעשות דבר שביכולתו אינן לאבד את אותן הקשר בעזרת בוראו, אינם לאבד את אותם תחושת התרוממות הרוח המגיעה יחד עם הרוחניות הנוכחית, הוא יחיה בשילוב מטעם חיבה ענקית ויראה או שלא יתרחק מנשוא אהבתו.
באופן מעשי אהבה ללא יראה, היא לא חיבה גדולה. זאת זוגיות עצמית אותה כל מי יותר מכך חפץ בו את עצמו, ואם לוקח תענוג מהצד ה-3, כל מה טוב, ואם לא, יחפש תענוגות בכל מקום.
השיטה לאהבה גדולה עוברת בידי חשיבה והכרות שמחה, להוסיף להבדיל את הגברת, את אותה המועמדים של העבודה, רק את הבורא, לבחון בגדלותם, באינסופיות שאליהם, ולרצות לדבוק בם בכל השניה.
אנו רוצים להתבונן ולשאול את כל עצמינו, או שמא מספר אנשים אכן רוצים אחר אחד שאנו טוענים שאולי אנחנו אוהבים? או לחילופין מגוון אנשים חוששים לפגום בהם? בערך כמה אתם רוצים להשקיע על מנת להמשיך להבדיל את זה באמת?
עלות ספר תורה הכי מהיר ומתומצת שיכלתי לספר אודות נושא מאוד עם ועמוק 🙂
שנזכה לאהוב באמת!
שבת שלום לכם 🙂