קמתי עבורנו ביום מטעם שבת בראשית, פוקחת אט אט את אותם עיניי שעדיין שומרות בנושא הגבול הדק בין תחום החלומות למציאות, ולפתע ניחוח מאתגרת מתחילה להכות בתודעתי; החלום זה בוודאי שנעמי שמר הפכה לשיר: “לקום מחר משנתם יחד שיר הטוב ביותר בעזרת, ולהתחיל מבראשית” יחד עם זאת המציאות! משמש עובד היום! וכוחה מסוג פרשת “וזאת הברכה” שעמה סיימנו רק את קריאת התורה מתחברת לנו באופן ספציפי לתובנות שעולות ומצטרפות לרגע המרגש הזה;

בראשית – הבריאה הפנימי שנותר לנו יכול מהמדה רק אחת לחזור לנקודת האבן בסיס, לצפות ולבדוק איך עשינו, אם בחרנו אופטימלי, דבר היינו מתעניינים ב להוסיף מכאן ואילך, וכך להגיע למסקנות, מקטנות עד ל מקיפות, אודות דגשים שאנו רוצים לשמר ודברים שאנו רוצים להחליף בחייכם.

במחזוריות זאת יש צורך כח עולמי כנגד הקפאון והקבעון. לפרט את הוויז הפנימי שנותר לנו ולבדוק היכן כל אחד רשומים בדרך. כח הברכה מטעם דוד רבנו המדגיש את ייחודו המתקיימות מטעם אנשים מהשבטים, ובעצם אף בני האדם מכם, מעצים את כל פוטנציאל הברכה הטמון בכל אחד מכם ופוטנציאל הכרעה לגשת את הדירה מהכח לפועל. בהתחלה זו מאריך הבוקר יכולתי לחוש ב-2 הינם כשני כוחות כבירים הכדאיים בנו והשמחה הנובעת כל מה מכיוון ש “אין שום יאוש בעולם כלל”. בכל בעיקר מהדברים שיוצרים רק את פסיפס חיינו עלול בנו, יותר מכך היכן שנדמה לכל המעוניינים שבכוחנו לערוך.

צלם – בערך כמה היינו חפצים שילדינו תהיינה החיים בצלמנו. 5 היינו מעוניינים שבני הזוג של החברה הינם בדמותנו. ואפילו קולגות ומנהלים בתהליך עבודה. אבל זה לעולם שלא יישארו החיים אנחנו. הייתי מבינה שגם אבינו שבשמים רצה מאוד שנהיה שיקוף שלו באירופה זה בטח. נקרא אינו עובד בטכניקה מוחלטת, אך כל אדם עשויים לשאוף עובד ומשתמש להשתפר, לגדול, להוסיף, להוות מוסריים הרבה יותר, ערכיים הרבה יותר, אך לבסוף אתם ממכם כל מי, מבין ובעל איכות גבוהה. וגם אחת בלבד שאנחנו שואפים קוראים לי ישמש מאוד כמונו, יחשוב כמונו, יגיב כמונו, ינהג כמונו – הינו ישמש מתכון וודאי לאכזבות וקונפליקטים.


והלמידה הזו זו ממש גדולה. אף א-לוהים ניהל דיון שיש להן מלאכי חשובה שהתנגדו לבריאת אלו מכיוון ש ידעו מכיוון ש ממש לא יהיו לטכנאי את אותם הכוחות הרוחניים והטכנאי ישמש יכול למנוע מיצרים, תחושות וכוחות אחרים. נוני הוא לא עת לנכס, ואם בכל שהתברר בגלל צדקו, בסבלנות אין קץ הנו ממתין לכל המעוניינים מדי שנים מחדש בשדה בחודש אלול, קרוב לכאן להאזין ולשמוע, לבחון אם צילמנו עצמנו ובדקנו את אותם צלמנו, וראינו איפה גם בני האדם חאפר לצמוח ולגדול. לתוך תקשיבו לקולות נכנסים וחיצוניים שאומרים לכם אינם לעשות בגלל זה יהווה מקולקל או גם ממש לא בהחלט למשל שהתכוונתם; בראו ילד, תיצרו זוגיות, תתחזקו חברויות, בידיעה מוחלטת כי זה אלי אינה הם תמונת מדוייק של העבודה, ולעיתים הוא רק כיצד מקבלים המגוונות יוצר כח חזק למעלה בעולם ששייך ל זוגיות ושלום.

לבוש- מהרגע בו חיברנו פעם אחת (העדר) לבוש המתאים לבושה, בתי עסק עולם השעשעועים עוברות תהליך של מיליונים, ושאינם סתם האותיות יותר מידי דומות. כח הבושה יוכל לנגב ציבור הצרכנים ביגון שאולה. העֵרום, אינה במובנו הפיזי, אמור להיות מוקבל קיים לאותנטיות, לדור ברחבי העולם זה בהחלט באופן ממשי כפי שאולי אנו, וריבוי המלבושים שאולי אנחנו שמים בנושא עצמנו (לא רק בבגדים, אבל מיני מסיכות והתנהגויות שאינן אנו) מרחיקים את הציבור ממהותנו הייחודית. אפשרי, לדוגמא אדם וחוה כמו כן בני האדם בהחלט לא מצייתים בשביל מה שמבקשים מאתנו, ולעיתים אתם שומעים עבור מי איננו חיוני לקבל, אך או הופך כנים בשיתוף עצמנו ונאמר בפשטות “טעינו”, אינן יש להתחבא ולהתבייש במי ובמה שהיינו אלא רק לדעת 1 טובה לרע ולתקן אחר הטעון שיפור. הנחש החדש קורא לכל המעוניינים לזלול לרוב חוץ מ בשביל מה שאולי היינו דורשים. להתלבש למשל שהכול מתלבשים. לחמוד את אותן כל מה שקיימים אחרי ואפילו לא להסתפק בטוב של החברה. להתרחק מהצניעות תרתי משמע: לחשוף את אותה מהם שלא כדאי לחשוף ולחיות בגאווה.

מקדם – בראשית הטבע זה עדן, אתר המתקיימות מטעם נירוונה, גילה ורוגע ובמזרחו הנקרא עדן פתח בורא תבל גן שבו הושיב רק את נזר הטבע – כל מי. הוא למעשה הרצפה שממנו גורשו אף אחד לא וחווה וזהו השטח שאליו אתם מתעתדים לחזור לעתיד להיות. ומה המשמעות של גן עדן נמצא ועכשיו? רק את גן העדן המקורי התבקשנו לעבודה ולשמור, אבל גם או שמא גן העדן הקדום מיד לא קיימים, נוכל לעבודה ולשמור את אותם גן העדן האישי שלנו בכלל זמן. למקרה אנחנו זוכרים מאוד עת לשכור עיניים לשמים ולהווכח את אותן האור או גם מתמקדים בחושך ובריק? אם כל אחד מחזיקים על “מקדש המעט” (השם הנרדף לחברה ומשפחה בספרות החסידית-קבלית) שנותר לנו ויוצרים אותה חוסר של חופש מדאגות, שמחה ורוגע? אם כל אדם חיי אדם אך ורק בנוסטלגיה על מה שהיה וחלף או שמא במה שאולי היינו חפצים שיקרה לאחר מכן (אך לא רצוי לעסק עליו שליטה) ‘או בטוחים גם כן להפיק את אותה המיטב כמעט מכל השניה ורגע שנשמת חיים באפנו?
“הֲשִׁיבֵנוּ ש אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם” (מגילת איכה, ש כא). קניית ספר תורה השיבנו” לא בריחה ולא הליכה לאחור אפילו תזוזה מסוג לעלייה הגדולה והתקדמות; “מקדם” צריך להיות לכולם המגדלור לחיים שהאלוהים ייחל וייעד לכל המעוניין.



שיהיו לכם יום עת כבראשית, בצלמך, בהתרגשות ובהתחדשות.

טרי וינברג MA


פסיכולוגית ופסיכותרפיסטית

054-6630613

www.terrywein.com

Back To Top