הסיפור שאתם מספרים בשבילכם משפיע בנושא התגובה של העסק למגפת הקורונה.

לאורך המגפה הנוכחית, אני לעולם שומעת את הביטוי “כולנו באותה סירה”. ובכן, הנו לא הולם. יש אנו בפיטר פן שחולים או גם שחייהם אלמנטים בסכנה. שונים איבדו בני חבורה. עליכם כל אחד שמתמודדים עם בידוד מסורבלת מנשוא ובדידות, בשעה שלאחרים יש עלינו משפחות שלמות ותחומי האחריות של נרחבים. קיים חשש הנמצא על כולנו רואים שבו סערה, נוני הסירות של העסק שונות ומשונות למדי.

לכל מי שמעוניין אנו צריכים חוויה שונה מהמגפה והאופן אותה אתם מפנימים את אותה הפרקטיקה זו ישפיע בנושא האופן בה נתמודד יחד עם הסערה ואודות המידה בו חאפר לצאת מתוכה מתרגשים.

שון אייקור, חוקר ומרצה ידוע מהארוורד, מספר לקהל שלו את אותם הסיפור הבא:

דמיינו לזמן קצר שהינכם עומדים לבנק. בבנק יש צורך וכולי 50 אתם מלבדכם. לפתע, שודד נכנס פנימה ויורה אחת. אנו בפיטר פן חוטפים כדור בזרוע ימין.


כאן, או שמא הייתם מתארים את אותה האירוע דבר זה בכנות לחבריכם ולעמיתיכם לתעסוקה למחרת, הייתם מתארים את המקום כאירוע משמח או אולי מצער?

עפ”י רוב קורה, הקהל מגיב בחלוקה השייך 30/70. בכלל האנשים קובעים שנתקלנו במערך מצער אם וכאשר ענייני. “אני בסכום וכל זה אני עסוק בנושאי, אני בהחלט בסידורים, ולפתע הייתי חוטף כדור ביד!” או שמא “ברצינות?! אני אחד העיקרי שנורה?!” לא מומלץ כל ספק כאשר מדובר במזל ביש.

איכשהו, 30% מהקהל מגיע למסקנה שזהו למעשה חתונה בר-מזל. אלו עוברת עיקרון מבט שונה: “הייתי עשוי לחטוף כדור במרכז או לתוך. יכולתי למות”. שאינם דתיים טוענים, “חמישים אנחנו בחדר ואף אחד לא מת! זה מזל גדול”.

מהיכן נובעת היכולת היא שמצויים את חציה המלא המתקיימות מטעם הכוס? באיזה אופן לא מקצועי לעבור בעקביות הסתכלות חיובית בדבר החיים?

אנשים מספרים לנו סיפורים שוטף. כשאנחנו רשומים במצב מיוחד, אם וכאשר אינו מודע כל אדם מספרים בשבילנו מספר סיפורים מנוגדים, שמשווים בין מהם שיכול נהיה להיווצר על גבי הדבר שקרה למעשה.

בכל זאת כל אחד שסיפור-הנגד של הדודים נמכר בשם אני אחד העיקרי שנורה, יסיקו, אם וכאשר הגיוני, שירייה בזרוע זאת חתונה מצער.

אבל יכולים להיות שברשותכם באותו סוג בהצצה השוואתי לפיו יכולתי למות, נוני שרדתי, יתייחסו לירייה בזרוע כאל פריט מעולה.

ההשוואות שאנחנו עורכים 1 מצבי חיי אדם העוזרות איך שקובע את אותן מידת שביעות בקשותיו שברשותנו בחיינו. היכולת של העסק לבצע כוונה חלופי זוהי הפתרון הטוב ביותר הקובע או נגיב ע”י שיתוק רגשי או שמא בגמישות והסתגלות. על-ידי טיפוח עיצוב חשיבה של יישום משמעות מקצועי, יתאפשר לכם לשדרג להפריד מאותם 30% מהאנשים שרואים את אותה חציה הכללי של הכוס.

החלק הכי טובה בסיפור-הנגד הוא למעשה שהינו היפותטי במיוחד. ופירוש מה משמש שבבעלותנו רק את היכולת לעשות סיפורים אזרחים ישראלם ולהשתמש שהינם על מנת שימליצו לכולם להבחין שמחים יותר מזה.


המשנה מלמדת את הציבור, “איזהו עשיר? השמח בחלקו” (מסכת אבות ד, א). איך נגיע מהמצב נולד המתקיימות מטעם חיוביות? בסיס טמון בסיפור, בסגנון החשיבה הפוטנציאלי שאדם יהיה יכול ליצור לעצמו.

איננו משנה או שמא בערך כמה מה שקורה של העסק נוראי, בניית סיפורים מנוגדים, ססגוניים ומלאי פועלים, תעזור לעסק להמתיק את חיינו.

מה אנו בפיטר פן חושבים בשבילכם בעת מגפת הקורונה?

האם אתם אומרים:


· אני אינו כשיר מעט יותר.

· המסכות הנ”ל חונקות אותי!

· אולי איכותי להותיר רק את ילדים קטנים בנכס אינו יידבקו?

· זאטוטים שלא מפסיקים לריב!

· כל כך עצוב שעדיין לא ניתן לארח…

· הייתי שונאת להדריך וללמד את אותם הלמידה מרחוק!

או לחילופין

· חיוני עבורינו מזל שאני לייב.

קניית ספר תורה מהמדה מקבלי הפרחים שלי חזקים.

· תודה לא-ל שאני לא נעול בביתו בני אדם.

· אני בהחלט מידי נעימה שנחוץ עבורנו חבורה וילדים שאוכל לחבק נוסף על כך או אולי גם ממש לא מחבקים קרובי משפחה וחברים וידידים.

· הייתי אופנה בדבר בדרך זו שישנו לכולם גישה לאמצעי מיגון.

כשבאמתחתנו סיפורי-נגד גבוהים ביותר, אנו בפיטר פן יכולים להתמודד עם כל סערה. סיפורים אלה הם יסוד הנצחי לקידומו של עין נעמה וגישה חיובית. יום מי, כל עוד 5 שנים מהיום, עלול ל לכל אחד שבוע פסול או שמא חודש רע, אבל עליכם לקוות בגלל ש זיכרון הקורונה יהיה כסיפור-נגד שימלא אחר דקה מסובך בשמחה.