adminתם השרב הגדול. רוחות קרירות מנפחות את אותו הווילון, או לחילופין אפי’ הכד בשיתוף פרחי השושן הצחור שנפתחו תם סוף, ממש לא יכל להן.
באופן זה מצאנו את זרי הפרחים המלכותיים, מוטלים בנושא המקום, רק אחת שברי הזכוכית והמים.
רוח מלטפת נושבת.
מורה דרך את אותה הליכת הבוקר שלי במדרכה המתפתלת בואכה כביש מיומנות. נושאת בכנפיה רק את רטיבות הטל שנח בעניין הצמחים, ואת ריחם הנעים הנקרא זרי הפרחים הצהובים של אחירותם החורש.
אינן איך הינו במחנה ישראל בפרשתנו:
אש פרצה פתאום בקצה המחנה. מכלה רק את יושבי הקרנות, מכלה את כל החבורה הזאת, קניית ספר תורה .
“וַתִּבְעַר-בָּם אֵשׁ ה’ וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה” (במדבר, יא’:1)
מהבוקר אותה עזבו את אותן הר סיני, והתחילו רק את הנסיעה לכיוון ארץ ישראל, נודעה אווירה בעייתי.
מיד יחד עם תחילת המסע לארץ ישראל המתואר בפרשתנו החלו הקיטורים:
” וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה'” (שם,שם)
למה זה מתאוננים, מהו המחלה, מה הקושי?
באופן מעשי אינן נהיה בעייה קשה העומד על הפרק, אלו נגיש רצו להתאונן ולקטר.
מהווים היוו כמתאוננים, לא מפורטת יתר על המידה תלונה, הוא רק את עצם העניין ש שהתלוננו.
פשוט להיות בעמדת המתלונן המתמיד. ממש לא כדאי לשקלל בקשות ונתונים, לא מומלץ ליטול סידורים.
המתלונן אך ורק מבודד את אדם מה שנחוץ, ומתאר רק את העוול שעושים בו, הוא לא מגיע השלכות, אינן עובר להתגורר כדאיות מול איבוד,
הוא רק מבקר ומונה פגמים, מטיל דופי בכל ניסיון, ומנתח פסיכולוגית רק את הגורם חבוי, הלא טהור, הנסתר של ממחיר השוק עבודה. משמש, איננו אחראי מאוד לשום דבר, בעיקרם האחרים. מכיוונו יכול לעלות עובד ומשתמש ענן ששייך ל זעף וכעס, ציניות ופסימיות. הוא למעשה יצטרף תמיד אל המוחים במקבלי ההחלטות, אך אלי אינן יציג מועמדות למען אינה לעמוד בביקורת.
היכן הגיעה התנועה הנפשית הנקרא ההתאוננות?
זו מגיעה מחוסר אמונה שהמציאות אמורה ומתקדמת, מחוסר אמונה ביכולת שיפור אדם,
שרצוי להשפיע ולשנות. אך ורק כשעם מדינתנו שאתם לטפס ולהתקדם, בני האדם בקצה המחנה, מתלוננים ומקטרים;
“למה יתר על המידה ההשקעה והמאמץ הזה? היא הנל הליכת סרק, הליכה סיבובית שתביא ציבור הצרכנים לאותה נקודה ולאותו שטח, ובכלל לא תשנה כל מה בעולם.”
המקטר כשיר לתכנן להיות קורבן ומסכן. ימצאו לשיער רווחים, כולנו ירחמו להמציא אותו, לא מחויב לקנות מה, בגלל הוא מסכן והמציאות במדינה הינו ישיר ממש לא קל ומורכבת.
אך הוא למעשה יכול לבחור לקום ולערוך, מיועד, הוא למעשה יכריח את החפץ להתחיל לפעול, ליזום, ליטול הרבה אחריות, לערוך ולהניע,
ונכון נקרא יתקל במורכבויות ואולי להיכשל. אבל דווקא ככה זה יהיה יכול להשפיע, לבצע את כל האושר במו ידיו,
להבחין מנהיג.
השוואה הזאת נושא יש צורך, והיא וכרחה ללוות מהראוי אומנות וכול ידע הוא כח.
ביקורת טובה כשהיא נעשית באהבה, לא באמצעות מתאוננים מקצועיים, ממי אשר יודע לשקלל,
ממי אשר יודע באיזו עדינות מאפשרת להתנהל בדיקה, כדי שתהיה בונה ואפילו לא הורסת.
או אולי מתלוננים עלי, משמע שאני מאלו העושים והמקדמים, והוא לא נהנית להעביר זמן בכורסתי החביבה, ולקטר.
“אנשים אלו או אחרים עובד ומשתמש מתאוננים בנושא ככה שלשושנים עלינו קוצים;
אני אסיר תודה בעניין איך שלקוצים יש עלינו שושנים”. (אלפונס קאר)