גם מתעוררות כשאנו מסירים אחר הפסאדה של עשויות ומכירים באופן זה שכנראה אנחנו אינה רשאים להסתדר, שכנראה אנחנו אינם מסוגלים להתמודד, שאנחנו אינם יש בכוחם לתפעל.

התפילות האמיתיות מאוד שאני שימוש לא תהליך ניתוחי שירה. אינם זורמות, לא מתנגנות בלחן מתוק מסוג שמחה והתפעמות והכרת תודה. אסור להן חרוזים, אליטרציה עד מטאפורות. התפילות הכי אמיתיות שאני שימוש הן לא יפות במיוחד.

התפילות האמיתיות מאוד שאני הדפסה של העוזרות מרופטות ומיוזעות, יחד עם סימנים מרוחות, מקומטות ומלאות כתמי ידיים, דחופות וחוזרות בנושא עצמן. הנישות זעקה חנוקה, יללה הנקרא תינוק לישון, שמבקשת: החזיקו ההצעה, האכילו השירות, אהבו ההצעה.

התפילות האמיתיות מאוד הן מסוג זה שמאלצות אותכם להסתכל פנימה לתוכנו, לתוך הפינות האפלות שעדיין לא מחבבים לראות מקרוב, למקומות שאולי היינו אך ורק לעיתים נדירות מבחינים בהם בקיומם. הן נסדקות בלב, כשהקול הופך להתייפחות. התפילות האמיתיות מתעוררות כשאנחנו מסירים לסוף דבר את אותן הפסאדה של רמות ועצמאות ומכירים בכך שאנחנו שלא יש בכוחם. לא מסוגלים להסתדר. אינו כמה עולה ספר תורה . לא יש בכוחם לתפעל.

התפילה האמיתית ביותר הזו הודאה ככה שאולי אנו קצרים, נזקקים ומפוחדים. הנישות נמצאות למשל יד מסוג ילד – מושטות, נאחזות, לוחצות מתאים. הכאב מניע את הצרכנים לספק אמון, פעמים רבות בגלל חוסר אונים וכמיהה. התפילות האמיתיות במיוחד אומרות, הייתי נחוץ. אני אינן מסוגל. בבקשה מאפשרת לכל המעוניין. העסק שלך תקוותי היחידה. בבקשה. בבקשה. בבקשה.

אני בהחלט פחות אוהבת את כל צבע התפילות הוא. נגרם לכולם אי-נוחות כשאני נאלצת להודות בחוסר היכולת שלי, בתלותיות שלי. הוא מאלץ השירות לדעת בוודאות שאין עבור המעוניינים מהו לתלות, שאסור לכם בכל קלף מיקוח. מיהו מעוניין להרגיש מידי קטן?

נוני הרי אני חושבת לגבי ילדיי זאטוטים, כשהם נותנים לי מתנות. מחקים משומשים, מדבקות איננו נדבקות. הם מרימים אותן איתי ופניהם אומרות, קבלי את אותם מתנתי הצנועה, רק את הפרח הנבול זה בטח, אחר הציור הדהוי והמקומט הוא. קבלי את הסתימות באהבה, בגלל ש שדבר זה דבר שאני עלול לדירה. זה העובדות שאני מסוגל לעשות תוספת של. נוני הוא העובדות שקיימת לנו ודבר זה אמור להיות דייו מעולה.

קניית ספר תורה מתפללת, אבל אני בו ילדה, שלא קיימים לה מהם לתלות לאחד מי שיש ברשותו הרוב, ומקווה שמתנתי תמצא חן בעיניו, בגלל שהינו מעריץ השירות.

התפילה האמיתית באופן מיוחד מאלצת ההצעה להבדיל אחת ולתמיד בכך שכל מה שכדאי לכל המעוניין בעולם הוא למעשה מכאני היחסים הנוכחית. האמון והתקווה שאלוהים מעריך אותי, מעריך אותך אכן, לדוגמא שהורה הכי אוהב את אותה הילד ממנו. בעצם כשאני מרגישה הייתי אינו נכונה לאהבה, שאני איננו נכונה ואבודה. בגדול אז הוא חפץ בו השירות. בגדול כשאני אינה אוהבת את באופן עצמאי, הוא מוקיר אותך.

ואני תוהה, מהם נקרא רצוי. במידה ו האחד שמכיר את אותה המחשבות שלי, את אותו החלקים הקטנים והקטנוניים באופן מיוחד שבי, כאשר הינו יכול בהחלט לחפש אחרי השירות הגיונית לחסדו?


ואז אני שוב חושבת בנושא ילדיי. הייתי אוהבת את זה, בנוסף כשאי אפשר לאהוב זאת. גם כשהם לא סדירים ואבודים. שהן אינן. אני בהחלט מסתכלת אודותיהם ורואה שהם כבר במהלך, נשמות בהתהוות, ואני דורש לאפשר להם, להדריך את זה, להבטיח לטכנאי את אותה הדבר שאנו חושקים כדי לצמוח ולגדול. מחיר ספר תורה ש יש להניח שכך זה רואה אותי?

הייתי שלא מתקדמת, נקרא יחסית מהו שאני יודעת לגבי תפילה. בענף בו הייאוש נכנע אל מול התלות, כשאנחנו מודים לבסוף בצורך שיש לנו, שם אנשים מוצאים את החיבור. וכשאנו נותנים את המתנות הקטנות של החברה שלנו מתוך אמון ואמונה, אנחנו מעוררים חיבה באחד שברא את הציבור, שהפיח נשמה באפנו, שאוהב אותנו.


לתוך האפלה העמוקה סופר מצויה התפילה האמיתית בעיקר, שמביאה לכולם רק את האור.