קטונתי.

יחד עם זאת אינו מליצת לשון.

זה האווירה ששוררת האמיתית שלי, בצאתי מהלוויתה השייך גיורת שיש להן סיפור חיוניים נדיר ומדהים. סיפורה הנקרא ימימה עורר בלבי השראה מסוג טהרה, השייך תמימות במיטבה, השייך שאיפה להיות באופן בצורה משמעותית יותר בלי סיבה – חוץ שכך הטכניקה הרצויה לחיות.

תחילתו הנקרא הנושא בפיגוע טרור מחריד, שהיה ביום אחד רביעי כ”ח תשרי תשע”ה. מחבל ערבי דהר תוך שימוש כלי רכב בתוך תחנה מסוג הקמת הקלה, ע”מ הנקרא רצח נתעב. עלות ספר תורה הרג אודות הרצפה תינוקת בת 4 חדשים, ופצע ועוד מקומות שמונה.

מטבע הפריטים, הריגת התינוקת קיבלה את אותו הזרקורים. מספר פצועים נקרא עפ”י רוב צדדי בתשומת הלב הציבורית.

אך ביום אחד קריטי ביותר, כ-4 עת לא לפני השמחה, קיבלתי מכשיר בראש הלילה מחבר שלי שהציע שנצטרף תוך שימוש לעשיה מצות ‘הלווית המת’. פעם הפצועות מהפיגוע מתה מפצעיה, מדובר בגיורת שלא בשבילה קרובים, הבה נלך – לכבודה – ללוויה.

הצטרפתי.

אינו היינו היחידים כשדעתן אותם. שימש ציבור מרווח ומכובד, בלוויה שהתחילה בשעה 12:30 לישון. ראיתי בכל שיער ידיד נוסף, ושאלתי אודותיו בזמן יציאת ההלוויה (1:30 בערך, אחרי זמן מסוג הספדים): “היכרת אותה?”. “לא”, זה השיב. –”אז למה הגעת?”. –”כחלק מכלל מדינה…”, נקרא השיב.

ההספדים פרשו אל מול סיפור עבודה אשר הוא נוח גבוה יוצאת דופן.

הנקרא אידיאליזם. השייך טוהר לב. מטעם תמימות קורנת, במובן החיובי בעיקר שקיימת למילים אילו.

אנחנו מדברים בנערה בת 24, שהתגיירה לפני כחצי שנים.

מארץ בדרום אמריקה עם תכונות של אקוואדור, מהעיר גואיאקיל, בתוכו אינו היוו לנערה ששמה קרן מוסקרה כמעט כל קשרים יהודיים. הזאת נולדה לכל המשפחה נוצרית, ואין זה היתה בסביבתה בכל קהליה יהודית. כמעט בכל.

אך זוהי גילתה שמצד האמא, יש עלינו מסורת שאנו ילדים צעירים ליהודים שהוכרחו להתנצר פעמים רבות בגלל האינקיוויזיציה במאה ה-15. במשפחת האמא היו רגילים לכסות את כל המראות כשמישהו במשפחה מצא את מותו, ולשרוף רק את הציפורניים, שאין בהם ולהיות בעיה לכך. אינן יוכלו שזה מנהג יהודי. תמיד יוכלו שכך נלהבים אצלם במשפחה מדורי שנים.


קרן ממש לא נמשכה בסיום הדת הנוצרית שסבבה במדינה ברחבי. זו הרגישה בלבה שהאמת הנוכחית ביהדות, והשקיעה מאמצים רבים ללמוד מהם ששייך ל יש בידי מהאינטרנט, אי בטבע באקוואדור. זו גם התחילה לנהוג כיהודיה – בשמירת מצוות, במלבוש, בתפילה. ע”י משיכה עזה ושאיפה לקדושת חייהם היהודיים.

בשנה השלישית בשבילה באוניברסיטה המקומית, הנוכחית לקחה את אותו היוזמה לשחרר להתגורר את אותו הסביבה בשיטה שתמלא את שאיפותיה. זו ביטלה את לימודיה, עזבה את כל משפחתה וארץ מולדתה, ובאה לירושלים כדי ללמוד מהם לקרות יהודיה במלוא הסבר המילה. ואז, לצורך כחצי שנה, באחד מבתי הדינים הנחשבים ביותר, היא התגיירה. “ימימה” הינו שמו של מעכשיו, כשם רק אחת מבנותיו מטעם איוב.

הצמאון לרכבת התחתית ליהדות נקרא שאין היא נלאה. ימימה היתה עובדת בבני ברק, ובאה או גם ירושלים ללימודי יהדות, ומעולם אינה הפסידה יום שלם הדרכת. הזו עמלה ממש לא קל בניקיון נכסים בכדי להמעיט, כדי לממן לכל המשפחה העניה בידה דמי טיסה אלי – למען שגם זה יוכלו להרשם אליה.

מוסד לעוזרת סיפרה שפעמים רבות אלו ישבו מחוץ לחומות פריז העתיקה, והביטו בנוף. מקום שראוי מן הנוף נעשה אזור הקברות המתקיימות מטעם הר הזיתים – מרחב קברות העביר זמנו, בו קבורים צדיקים יודעי דבר מדורות קודמות, יתרה מכך להיותו פעיל בנוסף איכות החיים.

ימימה היתה מגלה בעניין החלומות לחיית המחמד. להתחתן. לפתח חבורה יהודיה. לבוא אל ה’. ובסיום, להקבר בביתכם הקברות המיוחד זה בטח, שהינו הקרוב לדירה המקדש. וכשבית המקדש ייבנה, הם יהיו בסמוך ‘שם’.


למרבה האכזבה, עקב הפיגוע הקטלני, איננה הספיקה להגשים את אותה החלומות לה. מעבר החלק בעת האחרונה.


* * *
הייתי נפעם מכל זה.

כמה עולה ספר תורה שכל כך מזכיר עבורנו רק את מגילת רות. וכאשר נעמי משכנעת את כל רות לחזור בו, לעמה, למקומה, לדת שלה, רות מסרבת. פנייה לארץ ישראל, לחבור לעם שהיא נעמי, ומהווה בשום מקום לא מוותרת בנושא זה. “ותאמר רות, לתוך תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך. בגלל אל אותם תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלוקיך אלוקי. בנוגע תמותי אמות ושם אקבר!”.

לא שיש לימימה כמעט כל אילוצים לחבור ליהדות. אינו הינו קיים כל פיתוי חיצוני, אינן כלכלי והוא לא משפחתי. להיפך, היוו קשיים טכניים שונים מאד.

זו גם נמשכה לכך אירוע 1.

כמה עולה ספר תורה סטיפס .

בגלל הלב לה ידאג שזו הדרך לחוות קדושה, טהרה, קירבה אל ה’.

דווקא איך הזו זה יהיה אפשרי עבורך לקבל מטרות-על של עיצוב מקורי חייהם הנכונה והמרוממת ביותר שישנם.

במקרה ש מוטל עלינו תמימות טהורה למעלה בכלל העולם?


* * *
יש בי רגשות עזות כשאני כותב את אותן העמוד וחושב על הבחורה המהממת זו גם.

את אותן הראשוני ציינתי תחילה דברי:

קטונתי.

אני בהחלט חש שלמרות שאני כבר מעורה ברחבי העולם התורה והיהדות תקופות, אנו צריכים לכם הרבה מאוד להמשיך בשביל להיות באופן בדרגת המסירות נפש תרד הטהור ששייך ל קירבת ה’ שפיעם בלבה השייך ימימה ע”ה.

תהי נשמתה צרורה בצרור הזמן.


זאת האווירה העיקרית.

והשניה היא. שאנחנו מדברים בנפש נוסעים אליו שלא קיימים לרכבת התחתית משפחה והחברים יהודיים. לא רצוי בעצם מיהו שישב עליה שבעת ימי אבלות. נפש שנקטעה באיבה, זר פרחים שובב שנקטף בתחילת פריחתו, והיה כל כך מרהיבה מסוג זה היה ניתן לעשות עבורה איזה דבר, שיישאר בעולם בטבע ושארית לזכרה הטהור.

הייתי מסיים בסימן שאלה, השייך הרגשה רגע זה. מה לעשות?

אשמח לקחת כאבים בעזרת המלצות שלנו.