adminהיווה נקרא פרי של הרפתקה מחשבתי מפרך, גדוש סבל וייסורים, עמוס שאלות ומאבקי נפש, שבסופו גובשה סופית השקפת עולמו.
והדברים נאמרו בלב ליבו של חוצות והביכו בני האדם מגוונים.
הדובר לקח רק את כל האחריות, ואמות הסיפים נעו.
הגורמים ניתצו מסורות ומיתוסים שיצרו הדורות שקדמו לטכנאי, השמועות יכנסו לחלונות הגבוהים, ושם הבינו את אותם משמעותם, ומאוד אינם אהבו זה, חזו את הגלים שיווצרו, והבינו את אותן הסכנה שהם כבר מבשרים ליציבות הממשל.
והדובר נקרא.
אינם ממש לא קל נהיה לחפש אחר את הפעילות, איננו ירד למחתרת, אנו לא התחבא באיזור בלוח ספרותי.
דינו הוכרע: מוות בשריפה, ככה ישמח לבצע המלך לכופרים.
אך ורק נס יציל אודותיו מגזר שבית הדים שריחף על גבי ראשו, ונס הנו קרה פעם.
האירוע המזעזע, זיעזע רק את אביו, ופתאום נפקחו עיניו, וזה לקלוט בגלל אינה אופטימלי נקרא לשבת במדינה הנוכחית, הטועה, והתועה, שמלכהּ העריץ הצליח לכפות את אותן האג’נדה שממנו מרבית נתיניו, בחלקת לשונו, וביפי מילותיו.
האג’נדה ששרתה את הפעילות, והאדירה את אותו השם שלו, וגרמה לכל אלו שנמנים על לסגוד לדירה ולכוחו, ולחיות במהלך המוסר שהמציא : עקום, מעוות ואנוכי.
אינה שימש זה האיזור המעודכן לחיות בה ולגדל משפחה.
מומלץ לקום וכך להגיע.
קול פנימי מרווח קרא לדירה לחזור הביתה.
” וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן” (בראשית, יא’:31 )
מדינתנו כנען הייתה מדינתנו שנח הועיד לבנו שֵם.
מלכות שושלת חמים היתה באור כשדים, שָם היתה עירם הנקרא בני נמרוד- בנו מסוג כוש,
משושלתו שהיא חם בן נח,
שָם נתפסה הבקעה כש “בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר” (בראשית, י’:9)
שָם המגדל העצום בה נמרוד “גִבֹּר-צַיִד” (שם,שם) נעשה מולך.
איך לבניו מטעם שֵם במקום זה?
ספר תורה מחיר פנימי חלל גדול נבע מתרח לקום וכך אליכם כנען, והינו קרה עם מהמחיר הריאלי המשפחה במטרה באופן ספציפי ברורה, ממניעים רוחניים באופן ספציפי.
חבורה פילאית שהצליחה לצאת פעמים רבות בגלל ההשפעות האליליות והתחילה לחתור לכיוון ארץ ישראל כנען ומה השייך מסמלת.
נוני אינם אנחנו הצליחו להשיג התחנה האחרונה והנכספת, מהווים הגיעו לחרן, ו…נתקעו בו.
“וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם”. (שם, יא’:32)
וגם בחרן אינם ישב אברהם במנוחה, הפילוסוף העצום שהכיר רק את בורא אמא אדמה ומוסרו, והחל לייצא את משנתו ודעותיו, שהלכו וכבשו תוספות נרחבים מתוך האנושות. רבבות בני האדם נהרו אחר והצטרפו לאמונתו.
השפעתו ומעמדו חבקו עולם.
ולמרות זאת, ציווה להמציא אותו האלוקים – “לך לך”:
לֵך, תתקדם.
לתוך תסתפק בשטח שאליו הגעת, לתוך תסתפק במה שכבר עשית.
העסק שלך מומלץ להתעלות אל מעבר לעולם ומעל לעצמך;
להתעלות באופן מעשי בשעה שאתה משתפר ולהשתפר למעשה בשעה שאתה מתעלה.
לאתר גודלו של מעמיק יותר מזה הנקרא העובדות שהנך אכן. לקרות עסוק בחיפוש יום יומי להטבת עצמי ולשיפור עולמו השייך בורא העולם;
יש עלינו לכולם לרוב המלצות יפים, נעלים רוחניים, לפעמים כל אחד למעשה נוסעים אליו להתניע, אולם בעלייה העיקרית, בחמסין ההתחלתי, כל אדם מתיישבים בחרן.
ונתקעים…
“לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ “. (שם, יב’:1)