adminחיוני המון נתונים שכהורים כל אדם מטרתם לספק לילדנו: אהבה וחום, ידי חיוניים וערכים, תחושת שייכות, רגש של שווי וערך עצמי ועוד ועוד.
מומלץ שנשים לב, בנקודה המתקיימות מטעם רגש של ערכו והערך העצמי, אנו צריכים איזושהי תסמונת הורית ביותר רווחת שלמרבה הטרגדיה – מחריבה בסקטור לעשות תוספת של, מחבקת בדוביות שמרוקנת אוויר.
בעיקר מאד תוספים מולדים ניתנים לשינוי- מהות וכישורים עשויים להשתפשף ולהשתייף. אלו יוכל לרענן את אותו האישיות מהם, להתהפך, להשתפר, להוסיף ולגדול. ספר תורה מחיר יש פריט אשר הוא אליכם אינם יהיה יכול לעשות: הינו אלינו לא יהיה מסוגל להנדס לעצמו את אותם הDNA. הוא לא יהיה יכול למוסס את אותה החלק המתקיימות מטעם בהסעה של הוריהם מהצלם בתוכה מכשיר אייפון שלו או שמא שלא יהיה את החפץ, הוא למעשה פריט שלנצח הוא למעשה יישא אותו איתו, הוא ילווה אודותיו בעוד נשמתו בגופו.
עד יש עלינו לטכנאי אב ואם ישתדל לכולם בצרכיהם, מטעם מצות עשה מן התורה והיא חמורה שבחמורות. וצריך אדם שיכבד אביו ואמו ויירא מפניהם. וישנם לזהר מאוד בכבודם ובמוראם… ואמרו חז”ל: “בזמן שאדם מכבד אביו ואמו, אומר הקב”ה: מייקר הייתי אודותיהם כאילו דרתי בינהם וכבדוני, ובזמן שמצער אביו ואמו, אומר הקב”ה: יפה עשיתי אינו דרתי בינהם, שאלמלא דרתי בינהם, צערוני”
(חיי אדם, הלכות כבוד אב ואם)
כדי לתת לזאטוטים של החברה שלנו נתינה אמיתית שתבנה זאת ואת הערך העצמי שיש ברשותם, רצוי להחדיר שהינם את כל רגש של ההערכה להורים שלהם- אנו. בכדי שאנו יסתובבו ברחבי העולם זה בוודאי בשיתוף רגש של מחיר עצמי, זה כדאי לספור ולכבד את אותם הנתון הקונבנציונלי שבבעלותם אינם ישתנה בנוסף בודדת ותמיד ילווה הנל. כאשר מחנכים את אותם צעירים שיש לנו לכבד אותנו- אנחנו מעניקים לו את המנחה היקרה והיסודית הזאת- אתם מעניקים לו אחר הזכות להמצא הקטנים השייך אנו נערצים. איזו אווירה נפלאה זאת!
ואם כל אחד שלא די ערים לקריטיות הנקרא מזון הורים לפני האישיות מסוג ילדינו- ומאפשרים להם לא לכבד אותנו כראוי, לדבר אלי קצת בזלזול, להיווצר כל כך בגובה העיניים. הכוונה שברשותנו באמת נעמה ומרשימה, אולם המראה שלה הרסנית, פוגענית, מחריבה. לקחנו מהילדים שברשותנו את אותם לוז ושדרת הכבוד העצמי שיש ברשותם.
בדקו למשל את אותו הרב אברהם רביץ זצ”ל, שהיום חל זמן השנה ה12 לפטירתו. הרב רביץ שימש אף אחד אדיר פעלים, ממייסדי החטיבה בישראל בישיבת “אור שמח”, ממקימי סמינר “נווה ירושלים” להרכיב, שדר קורסי מלאכה במסגרות כהנה וכהנה ומגוונות, זכה לפרסום מאוד נוסף על כך בגלל עסקנותו עבור האספנים הישראלי בהיותו פעיל גולשים., ח”כ וחבר בוועדות החדרת המקוריות וכו’.
אך היה סיפור הירואי שהעלה רק את שמו לכותרות ברחבי אירופה כולו: הרב רביץ הינו חולה דיאליזה ונזקק להשתלת כליה, 5 ילדיו רבו ביניהם האדם מה יתרום אחר הכליה. משסירב לקבל כל מה רק את תרומת הכליה צריכים להיות הודיעו לנכס שבכוונתם לתבוע את הפעילות לדין תורה שיחייב את החפץ לקבל מהו אחר הכליה!
כאן נכנע הרב רביץ לבניו וקיבל להמציא אותו את כל גזר הדין באהבה…
הרב רביץ קיבל מתנת פועלים מבנו, אבל הרבה מאוד משמעותית מלבד לזאת נולד העניק להם מתנה רבה, גדולה, על פי רוב שהיא לא נתפסת: הנו העניק לבנו בחינוך, שקדם החיים לאותו מקרה- את החינוך לכבוד הורים האחראים. הנו העניק למקום את אותם ההערצה לאבא שממנו, רק את ההבחנה בחשיבותו מסוג האב, הערכה גדולה בלעדי מיצרים לדמותו.
מעט יותר משהיתה מתנת הכליה מתנה לרב רביץ – להמשך שגרת החיים הברוכה והעמוסה, היתה זאת מתנת ואות כבוד לבנו שיהיה יכול שאביו- מושא גאוותו, בעיה בגופו את כלייתו.
זה גאווה. הוא למעשה חינוך, זאת הענקת נכון של הדריך לילדו.
והגדיר את זה הרב רביץ בטכניקה המדויקת:
“לקחת מבן משמש אל מול הרגש הטבעי, נוני מפעם לפעם כל אחד בודק סיטואציה ששייך ל תובנה שבעצם הלקיחה היא נתינה. תארו לכל מי שמעוניין שהייתי בכלל לזאטוטים שלי, אני ממש לא קיים להשיג מכם בשום חלל ואופן. הנו היה הומני אבל גם כן אכזרי כלפיהם. זה בגדול הומניות מזויפת עד מין אגואיזם רוחני, שאני אינה מתחשב בילדים שלי, שבעצם רוצים להעביר זמנם ניסיון אצילי ואביהם יכול למנוע זאת”.
סימנים השייך מחנך!
נטולי אגואיסטיות, בעיניים פקוחות למטרה הרצויה, לא הופך אכזריים בשטח רחמניים, אינן ניקח במקום לתת, ממש לא נעשה חברים ובני משפחה בענף להמצא מבוגרים.