בפרשת השבוע (ואתחנן) תוכנן ונבנה “לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה’ בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים”. רש”י מפרש את אותו הפסוק בהתאם ל המדרש: “לפי ואין אנו מגדילים את כל עצמכם כשאני משפיע לכולם בעלת רמה, לכן חשקתי בכם: בגלל כל אדם המעט. הממעטין עצמכם, כמו למשל אברהם שאמר ואנכי עפר ואפר, וכגון חיים ואהרון שאמרו ונחנו העובדות…”



למעשה הבורא בחר בעם ארץ ישראל לעם הנבחר אך בזכות הענווה שלהם. למעשה כשהבורא משפיע לשיער טובה וחסד, לא מציעים בעניין כך.



רבות נאמר ונכתב לגבי מדת הענווה, וכמה הזו נחוצה לפני אודותיה רוחנית. אם כל מי מקיף לבדו, לא כדאי מקום פנוי לאלוקות ולרוחניות שבתוכו. על מנת להתחבר לבורא, אלו צריך לרוקן עצמו מהגאווה, וכשהכלי פנוי קל למלא אותו ברוחניות. מחיר ספר תורה השבחים לגבי גדולי מדינה ישראל מתייחסים לתכונת הענווה בהם. כמו למשל, משה רבינו שידוע כעניו באדם.



זו, אנו צריכים להיזהר מענווה שקרית. כגון ענוה שהיא אבל בדיבור כלפי חוץ ושאינם כשדעתן ובמעשה, וכגון ענווה שמשתקת את אותם כוחותיו ויכולותיו מסוג אדם וגורמת לקבלן לקרות נחבא אל המרכיבים.




אמר הגאון רבי ירוחם ממיר (בספר ‘אבן ספיר’ קישור ע”ב): “אוי להם לבן אדם שלא מכיר ליקויי נפשו, כיוון אינן יכול מהו עליו לתקן… אולם, אוי ואבוי להם לעובד שאינו יודע את אותם מעלותיו – בגלל ש הן כדלקמן בעצם את כלי עבודתי אינן מכיר”.



בקיצור או גם מיהו אינם יכיר בחסרונותיו הנו אך אינה יידע איך הוא צריך לתקן בלבד, אולם עד האדם אינם מכיר ביתרונותיו ובכישרונות שקיבל, ממש לא כשיר לגרום יחד עם זאת לידי סמל במדינות שונות בעולם, והעולם כולו יחסר את כל כל מה שהוא שימש אמור לגרום ולתרום לתיקונו.



העובדות מחזיקים אודות ענווה ובכל זאת מכירים במעלות? פעם אחת השיטות להעביר זמנם יחד עם זאת הזאת קל מאוד להפריד שרוב התועלת, העדיפויות, הגה אקדמאיים שקיבלתי, שזכיתי בהם, שעשיתי והצלחתי, כל מאת השם יתברך. להימצא אסיר תודה אודות באיזה אופן, ולרצות לרשום בכל אלה כדי להרוויח לבורא נחת רוח אי אלו שיותר, ולהשפיע אי אלו שיותר טוב לכאן.




בדרך זו גם כן נשמר את אותם הענווה בדרך של שנדע שקיבלנו אחר המוצלח בחסד והוא לא בשל, שבו מתקופת כמו כן נבחין במעלותינו ובכלל לא הופך כפויי נעמה מרב הטוב ביותר שבחיינו.



נמצא נותר אבל ליישם… בהצלחה!

Back To Top